זה הולך להיות פוסט די קצר עם מינימום תמונות, לגבי הטקסט לא מתחייבת...
אפשר להגיד בשמחה שנפטרתי מפוביית המסרגות. טוב, זה לא מדויק, כי בשתי מסרגות אני עדיין לא נוגעת ולא נראה לי שזה יקרה בקרוב מחוסר עניין, והשבוע כשרצתי נלהבת לקנות מסרגת קרושה ממש עבה, קניתי בסוף בטעות בגלל האריזה הזהה איזה זוג מסרגות שמנמוכות, עגלגלות משהו ונורא משונות, שחבל שלא צילמתי כי הייתי שמחה להבין (סתם תאורטית) מה עושים עם הדבר הזה. ורק לאחרונה בכלל גיליתי שיש בעולם גם מסרגות מחוברות, ואלו נראות לי הכי מפחידות.
אז כן, כולה התגברתי על החרדה מהקרושה הפשוט, שדווקא כילדה השתעשעתי בו, אבל כמו עם כל שפה שלא משתמשים בה, לא זכרתי שום כלום. מי שעוקב אחרי הבלוג ראה אולי את הפאה שסרגתי בזמנו לבובה בובולינה, ורק עכשיו כשאני מבינה משהו בעמודים "אמיתיים", אני מבינה כמה חינטרשתי שם והמצאתי, ורק בגלל המוהייר השעיר עם השוונצים שמסתיר תכלס את תפרי הקרושה - לא רואים את הפיאסקו.
אז הדבר הראשון שקירשטתי הוא כובע לבובי הקטנה שלי. לצערי בספרים שקניתי לא ממש מתייחסים לכובעים או משהו עגול כזה שיכול היה לעזור לי, וסה"כ הם באמת מיותרים כי ברשת יש הכל, אבל עובדה שרק בזכות הספרים והאיורים הברורים מקרוב, הצלחתי להתגבר על הפחד והבלגן שהיה לי בראש ולהבין לפחות את כל ענייני העמודים השונים וכו'.
הכובע לא חף, כמובן, מטעויות. פרמתי אותו 3 פעמים כי אף פעם הגודל לא התאים לה (היא שונאת כובעים בפרנציפ וזורקת אותם ברחוב לפעמים גם במינוס 10 מעלות, אז שתרשה לי בבית למדוד לה? פחח). ולא השתמשתי באיזו הדרכה ספציפית עם מידות וכו', פשוט זרמתי (ופרמתי...).
אז כן, הוא יצא בסוף מין שילוב בין כובע טבחים קצר וכובע של דוסית מהוגנת ;-) הדובדנים נראים יותר כמו עגבניות שרי, וממש לא התכוונתי להחליף באמצע "דוגמה", פשוט התבלבלתי באמצע הסריגה (בהפסקות כהרגלי, איזה שבוע ומשהו) בין צד ימין לשמאל שלו במקום להמשיך לסרוג באותו הצד, וזה מה שיצא, כאילו דוגמה... חדות העין בטח ישימו לב לחורים קטנים ופה ושם חוסר אחידות, אבל היום, שבועיים אחרי, אני כבר הרבה יותר "מומחית" ויודעת מה היו הטעויות הירוקות שלי אז במיוחד במעבר בין השורות (? לא שולטת בטרמינולוגיה בעברית). ובכ"ז אני מתמוגגת כשהיא חובשת אותו, ומאז בכלל עלה מפלס החיוכים והמלמולים שהיא מקבלת מעוברים ושבים פי 80:))
ואחרי הכובע הפצפוני הזה עיניי הגדולות ישר רצו פוף! חיפשתי המון אחרי צמר ממש ממש עבה, גיליתי שלא קל למצוא כזה, מקסימום עובי של מסרגה 12 וגם זה בקושי. הזמנתי מהאינטרנט שלל צמרים עבים יחסית, אבל משההזמנה בוששה לבוא ודגדגו לי נורא האצבעות, רצתי לחנות צמר בעיר וקניתי צמר פחות עבה "לבינתיים". העסק הזה מאוד לא זול כשמדובר בצמר אמיתי, ולפוף הזה השתמשתי בערך ב- 10 חבילות, כך שהוא לא יצא נורא גדול כמו שפינטזתי.
השתמשתי בצמר מרינו (עם מעט משי), היה לי מאוד נעים לעבוד איתו אבל לצערי הרכות שלו היא בעוכריו כשמדובר במשהו כמו פוף, הכיסוי לא נורא קשיח וקשה ככה לייצב את המילוי שבתוכו שישמור על הצורה נוקשה ויפה לעין.
ועוד כמה זוויות, כשהוא ניצב ליד פוף בליבוד רטוב (קנוי, קנוי, הלוואי שפעם אתגבר גם על הפחד מהאומנות המקסימה הזו).
ועכשיו אני מדמיינת לי צי של פופים בסלון. כאמור התובנה העיקרית שלי שעדיף להשתמש בחוט קשיח כלשהו, שיעמוד יפה ויציב כשהפןף ממולא. אז לפני שאחזור לצמר העבה ממש שטרם הגיע, בפעם הבאה אנסה לסרוג אחד מחולצות טריקו שאגזור או סתם בדי טריקו, כמו זה שמצאתי אצלי במקרה (לא סגורה על זה שהוא ממש טריקו, אבל יש לו תכונות דומות של גמישות וכו'). רוצה הפעם פוף עם עמודים/תפרים שמנמנים יותר וחזקים.
התחלתי לחתוך את הבד, כרגע זו נראית ערימת סמרטוטים אבל מקווה שיצא מזה בקרוב איזה מיני-מיני פוף.
אפשר להגיד בשמחה שנפטרתי מפוביית המסרגות. טוב, זה לא מדויק, כי בשתי מסרגות אני עדיין לא נוגעת ולא נראה לי שזה יקרה בקרוב מחוסר עניין, והשבוע כשרצתי נלהבת לקנות מסרגת קרושה ממש עבה, קניתי בסוף בטעות בגלל האריזה הזהה איזה זוג מסרגות שמנמוכות, עגלגלות משהו ונורא משונות, שחבל שלא צילמתי כי הייתי שמחה להבין (סתם תאורטית) מה עושים עם הדבר הזה. ורק לאחרונה בכלל גיליתי שיש בעולם גם מסרגות מחוברות, ואלו נראות לי הכי מפחידות.
אז כן, כולה התגברתי על החרדה מהקרושה הפשוט, שדווקא כילדה השתעשעתי בו, אבל כמו עם כל שפה שלא משתמשים בה, לא זכרתי שום כלום. מי שעוקב אחרי הבלוג ראה אולי את הפאה שסרגתי בזמנו לבובה בובולינה, ורק עכשיו כשאני מבינה משהו בעמודים "אמיתיים", אני מבינה כמה חינטרשתי שם והמצאתי, ורק בגלל המוהייר השעיר עם השוונצים שמסתיר תכלס את תפרי הקרושה - לא רואים את הפיאסקו.
אז הדבר הראשון שקירשטתי הוא כובע לבובי הקטנה שלי. לצערי בספרים שקניתי לא ממש מתייחסים לכובעים או משהו עגול כזה שיכול היה לעזור לי, וסה"כ הם באמת מיותרים כי ברשת יש הכל, אבל עובדה שרק בזכות הספרים והאיורים הברורים מקרוב, הצלחתי להתגבר על הפחד והבלגן שהיה לי בראש ולהבין לפחות את כל ענייני העמודים השונים וכו'.
הכובע לא חף, כמובן, מטעויות. פרמתי אותו 3 פעמים כי אף פעם הגודל לא התאים לה (היא שונאת כובעים בפרנציפ וזורקת אותם ברחוב לפעמים גם במינוס 10 מעלות, אז שתרשה לי בבית למדוד לה? פחח). ולא השתמשתי באיזו הדרכה ספציפית עם מידות וכו', פשוט זרמתי (ופרמתי...).
אז כן, הוא יצא בסוף מין שילוב בין כובע טבחים קצר וכובע של דוסית מהוגנת ;-) הדובדנים נראים יותר כמו עגבניות שרי, וממש לא התכוונתי להחליף באמצע "דוגמה", פשוט התבלבלתי באמצע הסריגה (בהפסקות כהרגלי, איזה שבוע ומשהו) בין צד ימין לשמאל שלו במקום להמשיך לסרוג באותו הצד, וזה מה שיצא, כאילו דוגמה... חדות העין בטח ישימו לב לחורים קטנים ופה ושם חוסר אחידות, אבל היום, שבועיים אחרי, אני כבר הרבה יותר "מומחית" ויודעת מה היו הטעויות הירוקות שלי אז במיוחד במעבר בין השורות (? לא שולטת בטרמינולוגיה בעברית). ובכ"ז אני מתמוגגת כשהיא חובשת אותו, ומאז בכלל עלה מפלס החיוכים והמלמולים שהיא מקבלת מעוברים ושבים פי 80:))
ואחרי הכובע הפצפוני הזה עיניי הגדולות ישר רצו פוף! חיפשתי המון אחרי צמר ממש ממש עבה, גיליתי שלא קל למצוא כזה, מקסימום עובי של מסרגה 12 וגם זה בקושי. הזמנתי מהאינטרנט שלל צמרים עבים יחסית, אבל משההזמנה בוששה לבוא ודגדגו לי נורא האצבעות, רצתי לחנות צמר בעיר וקניתי צמר פחות עבה "לבינתיים". העסק הזה מאוד לא זול כשמדובר בצמר אמיתי, ולפוף הזה השתמשתי בערך ב- 10 חבילות, כך שהוא לא יצא נורא גדול כמו שפינטזתי.
השתמשתי בצמר מרינו (עם מעט משי), היה לי מאוד נעים לעבוד איתו אבל לצערי הרכות שלו היא בעוכריו כשמדובר במשהו כמו פוף, הכיסוי לא נורא קשיח וקשה ככה לייצב את המילוי שבתוכו שישמור על הצורה נוקשה ויפה לעין.
ועוד כמה זוויות, כשהוא ניצב ליד פוף בליבוד רטוב (קנוי, קנוי, הלוואי שפעם אתגבר גם על הפחד מהאומנות המקסימה הזו).
 |
| לא, הרצפה לא מלוכלכת, היא סתם זקנה בת 100 (והחוט חשמל שם בכלל מציק לי בעין) |
 |
| בייבי פוף ואחיו |
ועכשיו אני מדמיינת לי צי של פופים בסלון. כאמור התובנה העיקרית שלי שעדיף להשתמש בחוט קשיח כלשהו, שיעמוד יפה ויציב כשהפןף ממולא. אז לפני שאחזור לצמר העבה ממש שטרם הגיע, בפעם הבאה אנסה לסרוג אחד מחולצות טריקו שאגזור או סתם בדי טריקו, כמו זה שמצאתי אצלי במקרה (לא סגורה על זה שהוא ממש טריקו, אבל יש לו תכונות דומות של גמישות וכו'). רוצה הפעם פוף עם עמודים/תפרים שמנמנים יותר וחזקים.
התחלתי לחתוך את הבד, כרגע זו נראית ערימת סמרטוטים אבל מקווה שיצא מזה בקרוב איזה מיני-מיני פוף.
רשומות
