יום שלישי, 30 ביוני 2009

כריות

אני אוהבת כריות נוי (איזה מושג דודתי). עם השנים נהגתי ללקט לי מכל מיני מקומות כל מיני כריות חמודות שאין בינן שום קשר, אבל הן תמיד מצאו את דרכן מחוץ לסלוני אחרי תקופה.

כשהתחלתי לתפור הכנתי לי מדי פעם כרית, ואז הבנתי שאיכשהו כמעט כמו בכל מה שאני תופרת, אני נוטה אוטומטית גם בלי להתכוון ליצור דברים שמיועדים יותר לילדים, או יותר נכון - לילדות. זה לא חייב כמובן להיות עשוי מבד שמיועד מראש לילדים, אבל גם המון מבדי המעצבות שבתחום (הת'ר ביילי האהובה עלי, איימי באטלר הכוהנת הגדולה, סנדי הנדרסון ושות', וזה בלי להזכיר את הבדים היפנים) הם לרוב מתוקים ו"נשיים", פרחוניים עם נגיעות וורוד על כל גווניו וכל זה. כך שכל כרית כזו הגיעה בסופו של דבר לחדר של בתי.
הנה כמה דוגמאות ישנות:

כרית ruffles (הקפלים המכווצים בשוליים) מהבדים של באטלר.


כרית פרח, צינייה, ע"פ גזרה של באטלר (המון המון עבודה ועשרות חלקים הן מבד והן מפליזלין) ומבד של הת'ר ביילי, רומנטי וינטאז'י ברוחו. אבל כאן הצטערתי לאחר מעשה שהשתמשתי בבד הספציפי הזה, למרות שאוהבת אותו כלשעצמו. השילוב שלו עם הפרח הפומפוזי הזה יוצר לוק נורא סבתאי. הייתי צריכה להשתמש בבד יותר גיאומטרי ומודרני כדי לשוות לכרית מראה אחר לגמרי.


אז מה עושים? ההפוך על הפוך היחידי שאפשר לדעתי להדביק לכרית הזו, זה להגיד שהיא בעצם כרית וינטאז'ית של בנות קטנות ;-) ושוב עברה עוד יצירה לחדרה הקטן והעמוס של הילדונת. בגלל מימדיה הגדולים של הכרית היא משמשת שם כמעין פוף שכזה (נו, כרית רצפה).


אפרופו פופים, הנה עוד אחד שתפרתי בזמנו עבור הבת שלי (שוב ע"פ איימי באטלר, שאני מתה על הגזרות שלה הרבה יותר משאני אוהבת את הבדים שלה) והוא נמצא באחת מפינות המשחקים שלה שפזורות בכל הבית.


לידו עומד ספסל פשוט של איקאה ששודרג בעזרת כרית ישיבה שתפרתי מבד יפני מתוק.


פוף נוסף (היי, זה גם בקטגוריית כריות) של טילדה שתפרתי לפי תמונה, ולכן פספסתי את עניין ה- piping בהתחלה (הקישוט בצורת שרוך עטוף בד שבולט משולי כריות וכיוצ"ב). בסופו של דבר סידרתי את הפיפינג אבל התמונה היא מלפני כשעוד זה קצת מצ'וקמק שם ונטול שרוך, אז תאלצו להאמין לי שיש שם היום פיפינג כהלכתו.

ואז תפרתי לחמותי שתחייה כרית מתנה לאיזה חג. בשבילה בחרתי בד יותר סולידי ואלגנטי. כמו שאפשר להבין, חרשתי על הגזרות השונות של באטלר וזו כרית שעון החול שלה. אין ספק שזו דרך מצוינת ללמוד כל מיני טכניקות, מושגים שונים ותפירה יותר רצינית כשעובדים לפי הוראות של מקצוענים.


עד עכשיו מחזרתי כאן עבודות ישנות כתירוץ לנושא הפוסט, והנה הגעתי לדברים החדשים.

בסוף השבוע תפרתי לי סוף סוף זוג כריות לסלון, האמת שזו אמורה היתה להיות שלישייה אבל באמצע כבר דגדג לי לתפור משהו אחר והפסקתי בזוג.

בחרתי הפעם בדים יותר סולידיים ו"נקיים" שלא יגרמו לי שוב להוריש לבת שלי את התוצרים הסופיים. השתמשתי בעיקר בבדים מליין ארקדיה של Sanae היפנית לחב' מודה, שבכלל יועדו במקור לתיק בשבילי.
רציתי שהכריות יתחברו קצת לקווילט שעשיתי לאחרונה, מעין ת'רו כזה שזורקים בנונשלט על כורסאות וכו', שבולט בו הצבע הלבן כרקע לטלאים הפרחוניים. לסוג הקווילט הזה, אגב, קוראים coin quilt. קווילט מטבעות? תהיתי לפשר השם ולא הצלחתי לפענח באינטרנט למה הוטבע לו השם הזה דווקא, ומה בין הריבועים הללו לבין מטבעות. רק הבנתי שהמקור של הרכב הטלאים הללו הוא סיני נושן, ואולי משהו בתרגום לאנגלית פספס איזו משמעות...

בתמונה חסרה שורת הריבועים הראשונה, לצערי.


גם בכריות החדשות השתמשתי בבד כותנה לבן (אי אפשר לראות בתמונה, אבל מצאתי כותנה לבנה כ"כ נעימה למגע, עם תחושה קצת משיית ובוהק קל, מזל שלפעמים אני מסתובבת בחנויות בדים רגילות וממששת, ולא קונה רק באינטרנט).

הכרית השמאלית היא מעין קווילט log cabin, צריף עץ בתרגום מילולי, כלומר רצועות מלבניות שנתפרות אחת לשניה ונחתכות שוב ושוב כדי ליצור בסופו של דבר ריבוע. לכרית הימנית יש פיפינג דקיק שעשוי משרוכי נעליו של בעלי ;-) רק כי הילדונת שיחקה כל השבוע עם השרוך המיוחד לפיפינג כבחבל והעלימה לי אותו, וממש דגדג לי לסיים באותו לילה כשעליתי על האבידה.

מאחור תפרתי רוכסן שמוסתר בחתיכת בד נוספת, והנה בעלי מציג אותו:)


וכרית אחרונה חביבה. בעודי בשוונג החלטתי שהפעם אכין לבת שלי כרית "אמיתית" של בנות במכוון, מספיק עם הירושות הכפויות.
לקחתי לבד צמרי נעים והשתמשתי בטכניקה של אפליקציה הפוכה. כלומר, במקום שהאפליקציות יונחו כרגיל על גבי הבד המרכזי, כאן הן יושבות מתחתיו.

לבד המרכזי של הכרית עדיף כמובן להשתמש בלבד כמו שעשיתי או פליז או כל בד שאינו נפרם כשגוזרים אותו, כדי שהחורים לא יצטרכו לעבור שום גימור ממשי.


חשבתי בהתחלה לעשות אפליקציות קצת יותר מתוחכמות בצורת פרח או משהו כזה, אבל בסוף החלטתי לגזור סתם עיגולים בגדלים שונים ולתת לבדים ולאיורים שמתחת לעשות את העבודה.

המוטיבים הגזורים הולכים יחד עם הציפה שתפרתי לה זה מכבר, מאותה סדרה של בדי פיות של טינה גיבנס.


גיהצתי על שולי האפליקציות בצד הנכון שלהן פליזופיקס (פליזלין דו צדדי), וכך הן גוהצו להן לתחתית הלבד. בנוסף רקמתי מסביב לכל חור בחוט רקמה בצבע שונה, וכך חיברתי סופית את האפליקציה ללבד.


הבת שלי נישקה, ליטרלי, את הכרית כשגילתה אותה לראשונה:)



12 תגובות:

  1. טוב הבטחתי להציץ אז אני מקיימת...ריירתי לי עוד קצת על המקלדת למראה העבודות המושלמות שלך. לא נותר לי אלא לטעון שיום אחד גם אני אעשה כאלה...

    השבמחק
  2. איזה יופי שיש לך בלוג! משוגעת על הדברים שאת עושה! ואני כמובך בלאגאניסטית לא קטנה! תהיי בטוחה שבכל פעם שאת מפשלת או לא מוצאת פקק של איזה טוש זה קורה גם לי!

    השבמחק
  3. אחחחחח... איזה בלוג כייפי! ללקק ת'אצבעות.
    העבודות שלך פשוט יפיפיות, ההזדהות שלי אל הדברים עצומה, רק שאני נתקעת בשלב של הלקנות ואז להסתכל, ולהסתכל עוד קצת, ואז עוד להתסכל... ולא לעשות כלום.
    רוצה להיות המוזה שלי? כי נראה לי שזה מבשל.
    עוד עוד עוד!

    השבמחק
  4. איזה בלוג מדהים! את חייבת להתמיד! הביצועים חבל"ז והתמונות eye candy

    השבמחק
  5. שכחתי לשאול, מה מילאת את הפוף הענק של טילדה?

    השבמחק
  6. במילוי סינתטי כלשהו משני סוגים (הם לא מציינים במפעל הזה "שמות"), אחד פלומתי ורך, והשני שהרבה יותר טוב לדבר כזה - מחוספס משהו ופחות נעים, והוא זה שיושב דחוס דחוס הכי קרוב לקצוות, כי הוא זה שמצליח להחזיק את הצורה ממש.
    קניתי כאמור מאיזה מפעל שזה רק מה שהוא מייצר, מילויים ומשטחי אקרילן, וממש בזול (בקילואים...).

    השבמחק
  7. כמה חיכינו לבלוג הזה!

    מקוה שתתמידי ומציעה (לא שזה תמיד עובד עבורי אבל אפשר לנסות) פוסטים הרבה יותר קצרים שדורשים פחות זמן וסבלנות:-)

    הרגת אותי עם הגלגלות... את יודעת שאצלי זה קרה אחרי שגלגלתיאת הגלגלת על סרגל מתכת שהיה אמור להוות לי סימון לקו ישר? אולי למשל ניסית לחתוך פעם על הרצפה?..או על משהו שאינו קרש החיתוך? הסרגלים שקנית עבים יותר מהסרגל מתכת (ולכן גם אני חייבת אחד כזה_ סכין חדשה לגלגלת.. זה מה שדופק את הסכין בעצם..)

    השבמחק
  8. לימיצ - א' לדעתי עלית על משהו! זה אשכרה בגלל סרגל המתכת, שברור שתמיד עולים עליו עם הסכין כי לא נועד לזה, ובטח הוא הרס לי את כל הלהבים. (זוכרת שבפורום לפני שנה ומשהו אמרו לי שלא חייבת למהר לקנות סרגל מיוחד, אז לא מיהרתי):

    וב'- שכחתי לציין בפוסט ה"היכרות" את המובן מאליו. לפני שאני בלגניסטית אני קשקשנית:)
    ואני כותבת בדיוק כמו שאני מדברת - הרבה ומהר!
    (תראי ת'תגובות שלי חח).

    אז לא נורא, בשביל זה יש תמונות וחסרי הסבלנות מרפרפים על המגילות.

    השבמחק
  9. אין ספק את מדהימה! העבודות נהדרות, העיצוב מושלם ובטח שהביצוע...בקיצור אהבתי.

    יש לי שאלה לגבי הטכניקה עם השרוך ( פייפינג נדמה לי ) ? בעצם לוקחים שרוך שעוטפים אותו בבד ותופרים ?

    מחכה לעוד רשומות מקסימות.

    יפצ'וקית

    השבמחק
  10. היי יפצ'וקית.

    את עוטפת את השרוך כשהוא במרכז של סרט אלכסון שמקופל עליו (עדיף מסתם רצועה גזורה רגיל), משתמשת ברגל של רוכסן (אלא אם יש לך כמובן רגל לפיפינג;-), תופרת קו ישר מאוד קרוב לשרוך אבל לא יותר מדי כדי שלא יבקעו החוטים ויהיה נורא צפוף לו.

    עכשיו יש לך שרוך עטוף, ואותו את מוסיפה לשוליים של דברים, כשהקצוות הגולמיים של סרט האלכסון מונחים על הקצוות של הבד שלך מבתוכו, ואז תופרים את כל השכבות שוב נורא קרוב לתפר שכבר עשית על הסרט בעזרת רגל רוכסן.

    מקווה שמובן, ותודה:)

    השבמחק
  11. היי
    הדברים שאת עושה ממש יפים!

    חפשתי את הגזרה של הפוף הכדורי ששמת בחדר של הבת שלך ולא מצאתי...
    יש איפשהו על הנט?
    אשמח!

    תודה

    דורון

    השבמחק