יום שלישי, 7 ביולי 2009

הדרכת ראש כרוב

הרומן שלי עם אוכל מדומה התחיל לפני כמה שנים, עת התעסקתי באובססיה גמורה כמה חודשים בחיי בפימו, ממנו יצרתי מינאטורות לבתי בובות בקנה מידה של 1:12, ובעיקר מינאטורות של אוכל. כי אין כמו הפימו, על המרקמים והאפקטים המיוחדים שאפשר לחלץ ממנו, בדיוק בשביל לדמות מזון.

כשהתחלתי לתפור, די מהר נדלקתי כמובן על האוכל התפור מלבד, הפעם לא מינאטורי והרבה פחות ריאליסטי, אבל שריטה דומה.
לכבוד פורים אחד תפרתי לתחפושת של כיפה אדומה המון אוכל לסלסלה בשביל סבתא. ירקות, פירות, פסטות, גבינה, נקניק וכריכים (נו, הסבתא גרמניה, לא? חייבים נקניקיה בלחמניה). ישבתי ותפרתי, רציתי עוד ועוד עוגות וכל ירק שקיים בעולם, מזל שהגיע פורים סוף סוף ועוד היתה לי תחפושת גרנדיוזית על הראש ומכונה מקולקלת כמה ימים לפני. אז עצרתי איפשהו.

כעבור שנה, בהחלפת מטבח שנערכה בפורום בתפוז שבו אני משתתפת, אומנות הטקסטיל והליבוד, נכנסתי לעוד פרויקט סיזיפי של תפירת אוכל ידנית, והכנתי לבת של עופרה, בת הזוג שלי בהחלפה, אוכל משלה.
(בפליקר שלי, לינק מצד שמאל, יש סט שלם של האוכל התפור וגם סט קטן ממינאטורות הפימו).

אחת ממנהלות הפורום, שוקפוק, ביקשה ממני כבר מזמן לעשות סדנה מצולמת לאיזה ירק או שניים, ואני, שכבר לא יכולתי לגעת בתחום הזה יותר מפאת מיצוי טוטאלי, דחיתי את הקץ.
לצערי (-; הזמינו ממני לסוף השבוע לימי הולדת של שני בני שלוש, 2 סטים של אוכל (אמא אחת מז'אנר "תעשי הרבה!!"), ובלית ברירה חזרתי לחוט ולמחט בחוסר חשק מוחלט כשאני מסננת לעצמי שזו הפעם האחרונה שאני מתעסקת בזה. אז הנה הזדמנות לפחות לצלם ולעשות הדרכה לאחד הפריטים, בחרתי את הראשון שהתחלתי איתו - ראש כרוב או ראש חסה אם תרצו.

רק הערה כללית, הסוד לדעתי של אוכל לבד טמון בעיקר בבחירת הלבד שלכם - לא להסתפק רק בלבד הסינתטי הפושטי שיש בחנויות התחביבים למיניהן במגוון צבעים דל (ולעתים מכוער, אם יורשה לי). כי כמה שלא תשקיעו בתפירה חביבה ובמחשבה, אם תשתמשו רק בירוק כהה ועגמומי, תקבלו גוש ירק כעור ועגמומי. כדאי לחפש לבד בכמה שיותר גוונים (של ירוק, צהוב ואדום, קרם זה צבע חשוב מאוד גם ללחמים ופסטות ויותר קשה להשגה במבחר גוונים), וגם בכל מיני עוביים ולא רק אלו הדקיקים שנמכרים כדפים קטנים.

מי שמלבדת רטוב בכלל התמזל מזלה אם בא לה להשקיע, אבל בחנויות המיוחדות אפשר למצוא קשת רחבה של צבעים, ואפילו כאלה שנצבעו באופן טבעי ולא אחיד מכל מיני צמחים וכיוצ"ב.
הערה אחרונה לסיום ההקדמה - דווקא הכרוב הזה שבחרתי דורש יחסית הכי הרבה לבד, מן הסתם בגלל גודלו. לרוב מדובר בהרבה פחות ושימוש בשאריות, אז לא להיבהל.

הדרכת ראש כרוב (או חסה)









לחצו על הפליי והגבירו רמקולים:)

החומרים הדרושים:
כמה יריעות לבד ירוק
מעט לבד לבן
חוטי תפירה או רקמה בירוק ובלבן
חומר מילוי לבובות/כריות שיספיק לכדור בינוני מינוס
טוש סימון לבדים, מספריים, כמה סיכות ומחט

מתחילים.

1. מציירים על לבד ירוק בטוש מתנדף צורה חופשית של עלה חסה/כרוב עם ה"עורקים" שלו. עורק אחד ארוך במרכז ואחרים שיוצאים ממנו לכל הכיוונים לבחירתכם.

מכינים 5 עלים כאלה לפחות, לא חייבים להיות זהים אם כי מקל על הגזירה, אחד מהם נשים בצד לסוף.
אני אוהבת גדלים בינוניים פלוס ולא אוכל פיצי כמו צעצועי העץ והבד שבחנויות. לשיקולכם.



2. גוזרים את כל העלים שציירנו.
כמו שאתם רואים, הלבד שלי מקומט להפליא, זה דווקא טוב לריאליזם:)


3. עושים קיפול דק לאורך העורק הראשי של העלה, זה שציירנו במרכז. אפשר להעזר בסיכות כמו בתמונה.



4. ותופרים משני צידי הקיפול/בליטה תפר ישר לכל אורכו.
זה לא אמור להתכווץ ממש כמו בתמונה, זה מה שקורה כשמשתמשים במחטי ענק (עקומות) וחסרי סבלנות בגדול.


וככה זה נראה מהצד השני


5. עושים את זה כמובן לכל העורקים האחרים, הצדדיים, המתפתלים.
(מניסיון, לא נורא חשוב לצייר הכל מראש באמת, זורמים עם קיפולים נונשלנטיים ביד חופשית.)




העצלנים והמתייאשים בקלות יכולים להסתפק בעלה אחד כזה שיישמש כחסה בודדת שאפשר לדחוף לסנדוויץ', אבל אנחנו נמשיך.
6. לוקחים לבד לבן, מציירים צורה דומה לזו שבתמונה, אלו הגבעולים הלבנים שמהם צומחים העלים.


7. גוזרים אותה 4 פעמים (או כמספר העלים שבחרתם שיהיו לכרוב המלא, מינוס זה ששמנו בצד לסוף).
כרגיל, לא מדובר בגזירה מופתית, הכל ממילא מקבל צורה בסוף ו"מתפסל" בעזרת התפירה, במיוחד שהשתמשתי בלבד עבה במקרה הנ"ל שמתפסל יותר בגלל נפחו.


8. מחברים את הגבעולים בסיכות לקצה של כל עלה, ותופרים אותם לעלה בתך שיניים בחוט לבן או ירוק. משאירים קצה שמנמנן לא מחובר.



9 א. עכשיו ניצור את הבסיס של הגבעולים, הצ'ופצ'יק העגול הלבן שממנו הם יוצאים (יש לזה שם?). גוזרים מלבד לבן 2 עיגולים קטנים שווים + מלבן קטן באורך שיעטוף אותם.
ב. מקיפים את רצועת המלבן על עיגול אחד, אם מסתבר שהוא ארוך מדי אז גוזרים כמובן שיתאים, ומחברים אותו כרגיל בתך שיניים.
ג.עכשיו יש לנו קופסה עגולה קטנה, ממלאים אותה בחומר מילוי
ד. מניחים את העיגול הנוסף כמכסה, ומחברים גם אותו בתך שיניים.




10. בחזרה לעלים. מכווצים קצת את הגבעול הלבן המבצבץ מכל עלה ומחברים אותו לאחת מפינות הבסיס העגול שיצרנו. כך מחברים את כל העלים לאותו כדור קטנטן.


11. כך זה נראה מהצד העליון



12. עכשיו אפשר להפוך את הגבעולים הלבנים לשמנמנים ותלת מימדיים יותר למען הריאליזם. פשוט עם האצבעות (או סיכות) לקרב קצת את הקצוות שלהם אחת לשניה ולתפור בתך שיניים או אחר.



13. כך נראים כל העלים שמחוברים לפקעת הגבעולים או איך שקוראים לזה.
(התמונה לפני ש"טיפלתי" בגבעולים, אפשר גם בסוף).



14. אחרי שכל גבעולי העלים מחוברים לבסיס, נחבר כל עלה לעלה שלידו בתך שינים, לא עד הסוף כמובן, עד האמצע או קצת יותר כדי להשאיר פתיחה יפה של העלים.


15. יצירת ראש הכרוב עצמו.
לוקחים חתיכת לבד ירוקה גדולה יחסית, אם אתם משתמשים ביריעות הלבד הקטנות פשוט חברו 2 יחד בתפר כלשהו כדי ליצור ריבוע גדול.
הדרך הקלה ליצור כדור: לסמן עיגול גדול על ריבוע הלבד שלנו, לגזור אותו, ולתפור מסביב להיקפו תפר כיווץ. כלומר, סתם תפר ישר אבל כשהחוט בהתחלה חופשי לגמרי, ואותו ואת הקצה השני שלו מושכים בסיום התפירה וכך מכווצים.
לכווץ את הכדור, למלא בחומר מילוי ולכווץ עוד יותר.



16. במקרה הנ"ל השתמשתי בשאריות לבד עבה מאוד שיוצר כפלים, זה גם אחלה לריאליזם אבל זה לא מכוון. אין צורך לסגור את הכדור, כלומר לכווצו עד הסוף, ובטח לא חשוב שיהיה נורא עגול, כמה שיותר מצ'וקמק יותר טוב במקרה הזה. ניקח עכשיו את העלה האחרון שהכנו קודם ושמנו בצד, ונתפור אותו בתך שיניים ככיסוי לכדור הקצת פתוח.
אפשר לראות בתמונה שהוספתי על העלה הזה כמה תפרים בהירים יותר מעבר לעורקים הבולטים. שחקו עם זה. המשקיענים יכולים ליצור אינספור עורקים לכל העלים בגוונים בהירים שיבלטו, אני מיהרתי. אפשר גם בסוף להוסיף הכל לכרוב המוכן.

ועכשיו אנשים אכזרים לקחו לי את המצלמה (למעשה כבר בשלב הקודם...) אז אין תמונות מתהליך הסיום המובן מאליו: מכניסים את ראש הכרוב לתוך העלים המוכנים, תופרים אותו כמה שאפשר בכל מיני פינות שלו לפנים העלים, העיקר שלא יפול, וטא-טם, הנה יש לנו ראש כרוב או חסה.

הנה הוא סגור ונחבא אל הכלים

וככה כשהוא פתוח במלוא הדרו, נגיד


ואם כבר אז כבר, הכנתי לו בוק בקולאז' על כל צדדיו:)

11 תגובות:

  1. זה מהמם איזו הדרכה מעולה, אבל לא בשביל עצלניות כמוני...
    אני אסתפק באוכל המהמם שתפרת לנעמול....

    השבמחק
  2. וזה מה שאת יוצרת בלי סבלנות....זה יהיה ממש מענין לראות מה מוגדר אצלך כמשהו שדורש השקעה. מהמם ! כמו כל דבר שאת עושה גם אם זה בלי סבלנות.

    השבמחק
  3. הדרכה מעולה, לא שאי פעם אני ישקיע בכרוב.

    ותודה על השיר, עשה לי את היום

    השבמחק
  4. תשמעי, את מדהימה! כמה סבלנות יש לך ואיזה דיוק בביצוע ואיזו נדיבות לחלוק את הידע הזה! מורידה בפניך את הכובע, את יוצרת מיוחדת!

    השבמחק
  5. איזה מקסימה (וגם לא נורמלית) את :-)!
    נהדר! ותודה על השיתוף, אני בעד הדרכה כזאת כל הפירות והירקות והפסטות והלחמים...

    השבמחק
  6. מלבד הכשרון, את כותבת הורס!
    נשפכתי פה מצחוק מהפוסטים הקודמים!
    העבודות משגעות והצילומים מרהיבים!
    נתנאלה

    השבמחק
  7. ההדרכה נהדרת, תודה!
    מאז שעופרה כתבה על ההחלפה, הפכתי למבקקת קבועה בפליקר שלך, בתקווה שיהיו תמונות חדשות של אוכל למשחק... העבודות שלך מדהימות.

    השבמחק
  8. ראשית - תודה על השיר שהזכר נשכחות.
    התפלאתי שממש זכרתי את המילים.

    ההדרכה - נהדרת. המון תודה.

    השבמחק
  9. מדהים! כרוב יפהפה והדרכה משובחת.
    תודה רבה!

    השבמחק