יום שישי, 24 ביולי 2009

Frenchy Bag - סקירה

ברשת העולמית נהוגה מסורת של סקירות וביקורות גזרות תפירה. כמעט על כל גזרה שנמכרת, בין אם של חברות העל בורדה, סימפליסיטי ושות' או גזרות של גל המעצבים החדשים, תוכלו למצוא ביקורת באינטרנט. יש אתרים שלמים, בעיקר אמריקאיים, שנועדו רק לזה.
אז כשירות לקורא העברית ;-) אעשה כאן סקירה לתיק שתפרתי השבוע, הפרנצ'י בג של איימי באטלר.
מן הסתם כהרגלי אבקר גם את עצמי ולא רק את הגברת הנכבדה באטלר וגזרתה.

יש 2 אופציות בגזרה - תיק יד, וזה שאני עשיתי - תיק כתף.

עטיפת הגזרה


לפני שניגשתי לתפור אותו, רפרפתי על כמה ביקורות שנכתבו עליו (ויש המון). זה בטח הכרחי למישהי כמוני שאין לה כ"כ סבלנות לקרוא את כל ההוראות מא' עד ת' לפני שהיא ניגשת לעבוד. אני אוהבת להיות במתח בכל שלב ושלב ולא לדעת מה מצפה לי...

הדבר היחידי שלקחתי איתי להכנת התיק וזכרתי לגמרי הוא שיש להיזהר מסעיף 7 המסתורי ולהימנע ממנו! אבל זה בהמשך.

התיק עצמו קל מאוד להכנה. למעשה זו הגזרה הכי קלה של באטלר שנתקלתי בה, בטח יחסית לתיקים שלה שדורשים לרוב מומחיות בלוגיקה ופענוח טקסטים מפורטים אך מורכבים ואיורים דלים.
כך שנראה לי שזה מתאים גם למתחילים פלוס שכבר תפרו דבר או שניים במכונת התפירה.

במקור, כמו שרואים על העטיפה, הגזרה ממליצה על שימוש בשני בדים שונים לחלק החיצוני של התיק. הגוף המעוגל בבד אחד והחלק העליון המלבני משהו בשילוב עם בד אחר. לרוב אני אוהבת שילובים עליזים של בדים שונים, אך מהסתכלות בעשרות תמונות של התיק הנ"ל בפליקר, לא אהבתי כמעט שום שילוב גם כשהבדים התאימו. משהו בגזרה הקצת מצויצת והעגלגלה הזו הופך לדעתי למוגזם ולא הרמוני בשילוב 2 בדים. אז וויתרתי על זה מראש, מה גם שאני נורא סולידית בתיקים של יומיום, לא זזה בלי התיק (הקנוי) שלי לשום מקום, והוא תמיד סולידי למדי בצבעים ובגזרה שלו. אולי אם אתפור עוד אחד כזה אתפרע יותר:)

הסולידי שלי
(לא רואים בתמונה שהשקעתי בטופסטיץ' תכלת על הידיות)

דבר נוסף שוויתרתי עליו, וכאן אולי זו טעות בדיעבד, הוא הכנת הרצועות/ידיות מאותם בדי הכותנה שמשמשים לתיק, והחלטתי לראשונה להשתמש ברצועות תיק קשיחות וקנויות בצבע נייטרלי למראה נקי ואולי מקצועי יותר, כך חשבתי.
במקור הרצועות קצרות הרבה יותר, הארכתי אותן כי יותר נוח לי לשאת ככה תיק.

ההוראות ממליצות הפעם להשתמש במקשיח שנתפר (פלון 40) רק אם הבד הוא דק, שזו הפתעה למי שרגילה לגהץ לילות כימים בעקבות פטיש מקשיחי הבד המתגהצים של באטלר.
אם הבד הוא עבה למדי, מסוג בדי ה- Home Décor, אין צורך כביכול להוסיף לו דבר.
וכאן התחלתי עם ההתחכמויות שלי...
אני שונאת תיקים עם מראה סמרטוטי, התרגלתי להקשיח, אז מובן מאליו שידעתי מראש שאשתמש בפליזלין כלשהו (ויתרתי על הפלון 40 שצריך להזמין באינטרנט). אבל מניסיון קודם של הקשחה לא מספיקה לטעמי, החלטתי להשתמש בנוסף גם בפיוזיבל פליס למען הרכות והנפח המסוים.

ואיפה כאן הבעיה? אז זהו, שמעבר לעבודה הכפולה ולתפירה שהופכת פחות חלקה עם כל השכבות, מתברר בסוף שהגזרה של התיק צרה מדי לטעמי, ועם תוספות המייצבים שלי היא הופכת לצרה עוד יותר! וזו צרה צרורה למי שאוהבת לדחוף לתיק שלה חצי בית. יש לו כעת יותר חוץ מאשר פנים, אבל אולי זה ילמד אותי להיות מסודרת יותר ולהסתפק בדחיפת ארנק, פלאפון ואיזה ספר...

בהקשר הזה הייתי אולי גם משמיטה כיס פנימי אחד מתוך שניים. הם גדולים מדי ועוד יותר מפריעים להכנסת דברים גדולים לתיק (למשל איזה בגד). מה שכן שיניתי לגביהם - חילקתי כל כיס כזה לשניים בעזרת תפר אמצעי, כי יותר נוח לדעתי שהכיסים קטנים ומחולקים.

הכיסים - "התפרעתי" בחלק הפנימי עם שילובי בדים של בטנה וכיסים

הקשחת היתר גם מפריעה לקפלי התיק (pleats) שם למעלה "ליפול" בחופשיות וטבעיות.

התיק נסגר בתוכו בעזרת מגנטים, לא אלאה כאן בסאגת המגנטים ששטחתי כבר במקום אחר, אבל השתמשתי לצערי בכפתורי מגנט לתפירה שהיו ברשותי ולא ב- snaps הרגילים והמוכרים, מקווה שתפרתי אותם נכון והם יחזיקו מעמד.

וכאן הגענו לסעיף 7 המאיים.

מתברר שבסעיף הנ"ל ההוראות דורשות לתפור באיזה חלק topstitch (תפר גימור חיצוני קרוב מאוד לקצה), ברם אולם, בסיום התיק יש לחזור שוב (!) באותו המקום על פעולת הטופסטיץ' הזו, הפעם כדי לחבר את הבטנה לחלק החיצוני.

ובאמת, מי המטורף שיעשה פעמיים טופסטיץ' באותו מקום? פעולה שדורשת מיומנות גם ככה, בטח אם הבד עטוף בשלל מקשיחים ו"מנפחים", הרי התוצאה יכולה לצאת מפגע אסתטי רציני. אני בטוחה שבאטלר וצוות הביצועיסטים שלה יודעים לטפסטץ' הכי ישר ונקי בעולם, ובכ"ז הייתי רוצה לראות את התוצאה בעיניי מקרוב...

אז כמובן ששעיתי לאזהרות שזכרתי ונמנעתי מהטופסטיץ' בשלב המוקדם, שמחה וטובת לב בטוחה שניצחתי את השיטה.
אבל לצערי הרב, בסיום העבודה כשרק נותר לי לעשות את הפיניש האחרון, קרי - לתפור את אותו הטופסטיץ', גיליתי לחרדתי שההוראות מבקשות לפסוח על האזור שבו תחוב המגנט, כלומר, מן הסתם בלתי אפשרי לתפור שם כי זה ממש בצמוד אליו, גם לא בעזרת רגל של רוכסן.
וכך מי שכן עשה את הטופסטיץ' בסעיף 7 המוקדם כמו שביקשה באטלר, יש לו עכשיו בחלק הזה לפחות את השכבה הראשונה של התפר, ומי שכמוני התחכם - יש לו רווח משמעותי שבו אין שום תפר:(

הפיתרון בדיעבד למתחכמים: לדעת מראש איפה יונח המגנט שלך (פשוט לקרוא מראש את ההוראות עד הסוף), ושם, לפני שהוספת את המגנט, לתפור רק כמה ס"מ של טופסטיץ' שייפגשו בעתיד עם הטופסטיץ' הסופי.

כן, יודעת שזה לא אומר כלום למי שטרם נתקל בגזרה ונשמע נורא מבלבל, אבל אם תתפרו פעם את התיק הזה תזכרו את הפרובלמטיות.

לסיכום, תיק חביב, קל להכנה עם כמה בעיות פתירות.

6 תגובות:

  1. ולמרות כל הטלאות התיק מקסים!!
    אהבתי מאוד את הבד וגם את הידיות

    השבמחק
  2. באמת יצא סולידי, אבל מקסים , אהבתי את הביטוי לטפסטץ...

    השבמחק
  3. אף פעם לא חשבתי שיעניין אותי לקרוא פוסט על גזרה לתיק, אבל קראתי עד הסוף ואפילו בעניין!

    התיק מקסים. גם אני בטעם סולידי בכל מה שקשור לתיקים.

    תתחדשי!

    השבמחק
  4. איזה כיף של ביקורת..יצא אחלה תיק..לא נשמע כזה פשוט למתחילות + וזו יכולה להיות מסורת נורא נחמדה של שיתוף בעבודה עם גזרות. תודה רבה ששיתפת..

    השבמחק
  5. ממש אהבתי את מה שיצא לך. ועכשיו הבנתי למה אני לא מתחברת להרבה מהגזרות שלה-כי בשילוב עם הבדים זה באמת יוצא מקושקש לאללה. אני בעד הסולידיות. דרך אגב-אני מהחנונים שתמיד קודם קוראים את כל ההוראות עד הסוף, אין לי שום בעיה עם אנגלית אבל לא יודעת לדעתי ההוראות הבודדות שראיתי היו אכן עמומות משהו.

    השבמחק
  6. טוב אני שאני רואה את זה רק עכשיו
    אחרת בטח לא הייתי מתקרבת לספר של באטלר ולתיק שאמור להיות הכי פשוט שלה
    זה מה שאני כתבתי עליה
    http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=1847609&r=1


    דרך אגב היכרתי רק היום את הבלוג המקסים שלך הודות לדנא שהעבירה לך את פרס הסטייל

    השבמחק