יום שישי, 10 בדצמבר 2010

יומולדת אינטרנשיונל

בשבת שעברה חגגנו יומולדת 6 לגדולה, ילדת כיתה א' האהובה שלנו שגדלה כ"כ מהר.
לא אלאה בפרטי ההכנות למסיבה וקיטורי ה"לא הספקתי/לא ישנתי/כאוס בבית שבוע לפני, מארגנים כושלים, וגו'" למרות שמדגדג לי. ובאמת היה שבוע מלא עצבים, כאוס בבית ומארגנים כושלים ;-) שטובים רק בלדמיין קונספט, לתכנן ולפנטז, אבל גרועים בליישם בזמן אמת ולפניו. עדיף שאדבר בגוף ראשון, כי הוא גם לא מדמיין בעצם ובטוח ש"הכל יהיה בסדר", כמו ישראלי מצוי. אז אדווח בגדול בלי לפרט את רוב כשלונות ה"הפקה", תכלס היה נורא שמייח וכולן נהנו.

המסיבה היתה בנושא ארצות ועמים, הוזמנה חבורה בינלאומית של בנות 6, 7 בעיקר, על הבנים ויתרנו למורת רוחה כדי שלא נגיע לרשימה של 30 ילדים שסלוננו הקט לא יכול להכיל. ולמרות שחשבתי שננהל את הכל בשלוש שפות, לבסוף שלטה האנגלית בקלות. 

אמנם השנה החלטתי לא להשקיע כמעט בכלום אם אפשר לקנות, שילוב של חוסר זמן ומיצוי זמני, אבל בכ"ז הייתי חייבת להכין מתנה קטנה לכל אחת, שתצטרף לשמונצעס הרגילים בשקית היומולדת. 
הכנתי להן סימניות תפורות מלבד ובדים, כשכל אחת היא מעין דמות נשית מארץ כלשהי. כרגיל אצלי התחלתי לגמרי בזמן  ובנחת לפני כמה שבועות עם 2, 3 ניסיונות שעדיין נהניתי לעשות, ובסופו של דבר כמו תמיד דחיתי את יתר 97 האחוזים לרגע האחרון ממש, לילה לפני, שבו כבר כ"כ סבלתי ואפשר לראות את ההבדלים בין סימניות ה"כורח" לאלה הראשונות שהיה לי כיף להכין. כבר הגיעה השעה 6 בבוקר ונורא רציתי לישון איזה שעתיים, כך שאפילו להשקיע בשוונצים של הסימניות עם חוטים יפים בכמויות סבירות - לא יכולתי. טוב, הבטחתי שלא אקטר. 
 

למעלה, יפנית, אסקימואית והודית 

הדבר שכן נהניתי להכין כי לקח חצי שעה, זו שרשרת דגלונים של חצאי עיגול לקישוט. לא ממש הצלחתי לצלם את זה כי תלוי נורא גבוה, בהקלקה על התמונה אפשר לראות קצת יותר מקרוב.


כשהאורחות התחילו להגיע, עדיין לא היה השולחן ערוך לגמרי והעצבים התחילו להתרופף. ליד רוב האוכל ה"אמיתי" התנוססו דגלונים קטנים של הארצות הרלוונטיות. למשל גואקמולי, נתחי סלמון, סושי מהמסעדה היפנית ליד, טחינה + פלאפל וסופגניות שאפשר לראות מהצורה העקמומית שהם הום-מייד, ואיטליה כמנה העיקרית בהמשך. אבל את מי זה מעניין, חוץ מכמה אנינות שבלעו את הסושי בדקה וחצי, אף אחת לא נגעה במשהו שהוא לא חטיף משקית או שוקולד. ממש התחננתי שמישהי תסכים לפסטה בעגבניות מהשני קילו שהכנתי, כלום, נאדה, יוק. אבל פיצות מינאטוריות תעשייתיות נחטפו כמובן.   
ככה נראה השולחן בהתחלה לפני ההעמסה הסופית והוספת רוב הדגלונים והקישוטים, אח"כ כבר לא היה לי זמן לצלם אותו... 


אגוז קוקוס, אננס ומניפה יפנית לאווירה

ואלו הדגלונים לפני שהתנוססו


הכל נסב סביב חידון ארצות קליל - כל פעם כובע מסורתי או אביזר אחר נשלפו מקופסה, הילדות היו צריכות לנחש באיזו ארץ מדובר ואז הפעלה/משימה קטנטנה שקשורה. (אנשים טובים באמצע הרשת עזרו לי הרבה עם הרעיונות הספציפיים, שוב תודה, אם מישהו כזה מזדמן לכאן!).

בסין הבנות ניסו לאכול דמוי-במבה בעזרת צ'ופסטיקס לצלילי מוזיקה סינית. כמובן שהיפנית האסלית הדהימה אותן בקלילות שבה היא שלתה את הבמבה, לאחרות זה היה יותר קשה. אותי הדהימה הילדה הצרפתיה שתהתה לפשר החטיף המוזר, ואמרה בנחרצות שהיא לא אוכלת "כזה" וביקשה לנסות על משהו אחר. 
4 סיניות עם כובע גדול
והנה סינית קטנה אחת עושה חזרות לפני


בהוואי הן שתו "קוקטלים" של פירות עם פלחי אננס ומטריות וקישוטים, צפו בוידאו של ריקוד הולה מסורתי וגם בזה המצויר מתוך לילו וסטיץ', ורקדו עם שרשאות וחצאית רפיה שעברה מאחת לשניה.

נערות הוואי

בהמשך נשלפו כובעי בוקרים והבנות פצחו בריקוד קאנטרי סוער לצלילי thanks god i'm a country boy, תרבוש טורקי שהיה אמור להוביל לטעימות רחת לאקום, אבל ברור שהם נשארו בגדר לראותם בלבד וגרמו לעיקום אף, סומבררוס שהובילו לשבירה עליזה של פיניאטה, שאותה מילאתי בטפשותי גם בקילו קונפטי שדבק עוד כמה ימים אח"כ בכל חפץ וחדר בבית, כובע סקוטי שלא הוביל לכלום, ובהודו היו שלל צמידים וטיקה קטן שציירתי לבנות בליפגלוס חצי שקוף, האיפור הרלוונטי היחידי שהיה לי,  מה שהקפיץ את המסיבה פלאים כיאה לבנות. ריקודים לצלילי דיל טו פגל היי וצ'ורי צ'ורי, עם קליפ מצחיק במיוחד מיוטיוב של הודיות חובבות (כלומר הן הודיות אמיתיות, אבל חובבות מאוד בענייני וידאו וריקוד כך נראה).

סקוטית, מקסיקנית, טורקיה וטקסנית (שהן בכלל צרפתיה, רוסיה,ישראלית ואנגליה)
גולת הכותרת היתה יצירת צעיף פליז (ותודה להדס!), כלומר הבנות בחרו את הבדים מכמה אופציות שונות, גזרו את השוונצים בצדדים וקשרו אותם, ואז הדביקו בגוטרמן אפליקציה קטנה של בבושקה (הפעלה בסימן רוסיה כמובן:).
היה מדהים לראות איך כולן תפסו להן פינה על הרצפה, וברצינות תהומית ניסו לגזור בקווים ישרים, להבין איך עושים את הקשר, משוועות להסברים ולזוג מספריים מההרבה שנדדו שם בין אחת לשניה. לגמרי הרגשתי כמו באיזו סדנת תופרות, ואפילו עשיתי סיבוב קצרצר במכונה לכמה מהזריזות המשקיעניות, כדי שהאפליקציה בטוח תישאר לעד.
כמובן שלא הספקתי כמעט בכלל לצלם בתור המדריכה המבוקשת, אבל הנה טיפה בכ"ז מאלו שהיו בסביבתי, קצת בפעולה וכמה מדגמנות את התוצרים.


והנה השתיים שלי מדגמנות בהמשך השבוע שניים שבתי הכינה.



קצת שלג בלי קשר

היה כיף להגיע השבוע לביה"ס ולראות כל הזמן את הבנות עם הצעיפים החדשים.

לסיום עוד קצת מאווירת המסיבה, למטה תמונה סמלית מאיך שנראה הבית בסוף, כשקונפטי חדר לכל מקום.


בשניה שנשארנו לבד כמובן הצהרתי שלא עוד! אבל כמו שאני מכירה את עצמי, עד שנה הבאה אשכח מהכאב ראש ואצור אחד חדש.

17 תגובות:

  1. לא ציפיתי ממך לפחות, כבר שמעתי מהדס על התכנונים וההפעלות אבל במציאות זה פשוט ניראה נפלא, איזו צבעוניות , נהדר. אולי אאמץ כמה רעיונות לשנה הבאה.

    השבמחק
  2. איזה יופי! מזל טוב! כיף לקרוא ממך אות חיים! ההפעלה מסקימה וכך הסימניות שדווקא יצאו מקסימות למרות הקיטור..
    נראה שעשיתם כיף!

    השבמחק
  3. איזה כיף לשמוע מימך! חתיכת הפעלה עשית שם אבל מימך לא ציפיתי לפחות. הסימניות מעלפות וגם הצעיפים. הקטנה בונבוניירה...טפו טפו טפו (לא שחסר משהו לגדולה).

    השבמחק
  4. וואו מה זה?! איזה יופי
    הרבה מזל טוב, לא ידעתי שהגדולה שלך בדיוק בשנה גדולה מהגדול שלי. הוא היה בן חמש השבוע. ושתיהן כאלו סוכריות. וואו איזו השקעה של יום הולדת. אני כבר מתחילה לחשוב ולתכן שנה מראש כי ברור לי שיגיע השלב שצריך לעשות גם מסיבה ממש לחברים...

    השבמחק
  5. נחת! לגמרי! אני מנסה לשחזר את ההפעלה בסופש' לנעם ומקללת אותך על הפליזים המהממים שמצאת אצלכם... נראה שהיה גוד טיים אמיתי. שווסטי משתלבת כאילו זאת הכיתה שלה בכלל!
    הדס

    השבמחק
  6. וואו, איזה יום הולדת מקסים! ההפעלות כל כך מקסימות והתיאורים שלך כל כך משעשעים! איזה כיף היה להן! :)

    השבמחק
  7. וואו!
    את משובחת ביותר!
    גיליתי רק היום את הבלוג שלך ונשאבתי (אני לא יודעת אם את מזהה אבל אנחנו מכירות מפורום מסויים ב-YNET)

    השבמחק
  8. וואו! איזה כיף של יומולדת!!
    גם לי רק היום הכירו את הבלוג שלך (ותודה לחגית :-)), איזה כיף!!
    כל הכבוד על ההשקעה!

    השבמחק
  9. וואו! איזה כיף של יומולדת!!
    גם לי רק היום הכירו את הבלוג שלך (ותודה לחגית :-)), איזה כיף!!
    כל הכבוד על ההשקעה!

    השבמחק
  10. די, את לא אמיתית, יש דברים כאלה? מה זה היום הולדת המעלף הזה? (רוצה גם, או שיעשו לי או שיזמינו אותי, בטח שלא להפיק בעצמי כי אני לא מסוגלת בלי לקטר).
    הילדות שלך יפהפיות, התמונה של הסינית הקטנה צריכה ללכת לפרסומת, והסימניות, משגעות, כשאוזמן שנה הבאה, אני רוצה גם סימניה כזאת...

    השבמחק
  11. תודה בנות! (באסה שבבלוגר אי אפשר להגיב אישית לתגובות מסוימות, אז נחסוך את המגילות שלי;-)

    השבמחק
  12. אלופה !
    הרבה הרבה מזל טוב.
    הפקה מ ו ש ל מ ת !
    הקטנות שלך הורסות בריאות אמיתיות.
    לאכול אותן.
    כיף גדול אצלך.

    השבמחק
  13. פעם ראשונה שאני קוראת בבלוג שלך... ואיזה פוסט! אני רוצה יום הולדת כזאת לעצמי :-)
    פשוט נפלא!!

    השבמחק
  14. כבר מזמן שנעלמת לי חשבתי שעזבת/פרשת נהנתי לקרוא את הפוסט על יום ההולדת. מאז שאני מכירה אותך תמיד כמשקיענית על, עוד עם עבודות האוכל מלבד, ותחפושת הסופגנייה. פשוט תענוג לראות את התמונות ולקרא על שאת ממשיכה לכתוב ולשתף, הבנות שלך מדהימות וכל תמונה יפה יותר. ותודה שפגשתי בך שנית. מלי

    השבמחק
  15. הגעתי במקרה לבלוג ואהבתי בענק את הפוסט ואת הבלוג - מושקע וקולע.
    מחכה בקוצר רוח לפוסטים הבאים.

    השבמחק
  16. יו, התגעגעתי, איכשהו איבדתי אותך, כשהיית בהפסקה מכתיבה.
    את אלופה! איזו יומולדת מדהימה, עם כל כך הרבה דברים יפים!
    מזל טוב :-)

    השבמחק
  17. שאלת הבהרה בקשר לצעיף: זאת שכבה אחת של פליס, כן? גוזרים פרנסים וקושרים איך? פשוט כל שני סמוכים בקשר פשוט? עוד משהו שכדאי שאדע?
    מידות מומלצות לצעיף?
    תודה :-)

    השבמחק