יום שישי, 17 בדצמבר 2010

איטס קריסמס טיים


מסתבר שמשום מה הפידברנר ממשיך לזייף ולא שלח עדכון למייל של המנויים לפוסט האחרון, מקווה שזה יסתדר מאליו מתישהו...

ולענייננו, קריסמס כמעט כאן, או כמו שהוא נקרא בגרמנית וויינאכטן  (Weihnachten, לילות קדושים מגרמנית עתיקה).

כזכור התקופה הזו נקראת תקופת הציפייה, כתבתי עליה בשנה שעברה כאן. השנה לא טרחתי אפילו לאוורר את האדוונט קלנדר (הלוח עם המתנות) ממקום מחבואו הלא נודע, והגדולה הסתפקה בכזה של פליימוביל בדמות חווה גדולה, מסבא וסבתא כמובן.

ברלין לאחרונה לבנה לבנה, אני כ"כ אוהבת שלג והוא ממש מרומם את רוחי (חוץ ממתי שאני צריכה לנסוע באוטובוס לבית הספר על הבוקר החשוך והקפוא, אבל זה קורה רק כשנהג הבית לא נמצא בעיר). בשאר הזמן אני כ"כ נהנית ממנו, וגם כשאני לא משוטטת ברחובות אני יורדת סתם לכיכר הקטנה והמושלגת כדי להרדים את הקטנה שאוהבת לישון רק בטיולים בחוץ ולא משנה מה מזג האוויר, שם היא נרדמת בדקות (בבית היא מסרבת להירדם!).



סיפרתי כאן כבר על שווקי חג המולד הנחמדים, הפעם אתן בעיקר לתמונות לדבר (אוהו, הרבה הרבה תמונות היום).

בד"כ אני הולכת לשווקים הללו בערב, כשחשוך והכל הרבה יותר יפה עם שלל האורות שבוקעים מהמנורות ותאורת הרחוב החגיגית, אבל הפעם רוב הזמן ביקרנו אותם בבקרים, כי לגדולה יש חופש בלתי נגמר מביה"ס (22 יום). 


קודאם בערב

צילומי פלאפון...

בשווקים יש כמובן דוכני נקניקיות, יין חם ומתובל (גלווויין), עוגיות ג'ינג'רברד מסורתיות (לבקוכן) וכל מיני דוכנים של אמני גילוף עץ, מוצרי לבד ושאר ביתנים של העוסקים במלאכת קישוטי קריסמס מסורתיים או במכירתם.


עוגיות זנגביל (ג'ינג'ר)

את השלג כמובן טורחים לפנות, בערבים השווקים האלו שוקקים ומארחים מאות ואלפי אנשים


שוק Breitscheidplatz הגדול בברלין, מיליוני מבקרים כל שנה

הנה דוכן בצורת מנורת-קשת קריסמסית מסורתית


כמו אלה המטושטשות שם מאחור שנמכרות בדוכנים 


וכמו זו שחמותי שלחה לנו, והוצאה מהקופסה שלה רק עכשיו לכבוד הצילום ;-)



וכאן היא ניצבת על חלוני המושלג ליד עץ המנורה המינאטורי שלי, שכל שנה אני רוצה לקשט אותו ממש, אבל תמיד זה לא יוצא



  בחזרה לשוק. יש כמה חנויות גדולות שממוקמות בביתנים סגורים ולא בדוכנים



ואיך אפשר בלי קרוסלה כל דקה וחצי, רק בשביל המתקנים היא רוצה להגיע לשוק (אה, וכמובן בשביל הנקניקיות)




עזבנו את השוק אחרי בליסה קצרה ולא פוטוגנית, בדרך חולפים על החנות הגדולה של לגו שגם התקשטה לכבוד החג כמו שאר החנויות



אנחנו שמים את פעמינו לעבר הקה.דה.ווה (KaDeWe). מניחה כבר שרוב הישראלים שמעו על הכלבו הענק הזה או אפילו היו בו (הגדול באירופה, אם משהו לא השתנה), אחד המקומות הכי מתוירים בברלין, בטח בקרב הישראלים שנוהרים אליו, ושמקבלים כבר במודיעין שלו ברושורים בשפה העברית השגורה בפי מיליארדי אנשים בעולם ;-) (טוב, אחסוך כאן מכם הומור שואה שחור, רק אציין שהכלבו הזה היה שייך לפני השואה ליהודי, בשלב מסוים הולאם ע"י הנאצים, ואפשר אולי "להתנחם"  בעובדה שהיום הוא נקנה ע"י המיליונר היהודי ברגרון, שמשקיע גם בנדל"ן בת"א). 


ראשי התיבות קה.דה.ווה פירושן "הכלבו של המערב", ואכן מפלצת השופינג הזו מכילה בתוכה את כל הטוב והשפע המערביים שאפשר להעלות על הדעת ולקנות, יש שיאמרו הדקדנטיים, בהרבה הרבה מצלצלים יש לומר. אני כ"כ אוהבת להגיע לשם בתקופת חג המולד, ולקבל הרעלת קיטש רצינית מחלונות הראווה המרהיבים שלו. הבעיה שקשה מאוד לצלם בלי ציוד מתאים חלונות ראווה על כל ההשתקפויות שלהם, ובכ"ז קבלו גם קצת (קצת?) מההרעלה הזו. 

בחוץ מקדם את פנינו הפוסטר היפה והענק שהם הכינו השנה


אם שווקי חג המולד ברובם הם עממיים, על כל המשתמע מכך, הקה.דה.ווה הוא מעוז הפאר, ההוד וההדר הקריסמסי. מאות כדורי בדולח מנצנצים, בוהקים וקורצים לי כמו ילדה קטנה שעומדת מול חלון מגדניה.



וכל מיני פרטים קטנים בדקורציית חורף, שלג, קרח






חלון ביזארי משהו עם קישוטי חתולים על עצים

גם מקומם של הכלבים לא מקופח


ולא של  הדובים...




ילד וכלבו עשויים משוקולד



ולי הקישוטים הלבנים כאן מזכירים עוברים חייזריים...

וזה כבר הוואו בכניסה לכלבו, שמקושטת בצורה מרהיבה וגם עמוסה לעייפה בשלל קישוטים לקניה



סוג של סנטה מקבל את פני המבקרים ומצטלם עם תיירים

אחד ממיליוני הקישוטים למכירה בהון עתק
ציפורים כקישוטים לעצי האשוח

עוד ציפורים

אח"כ עלינו לקומת הצעצועים ונתקלנו בדקורצייה של דמויות פליימוביל תלויות על עצים:)


ושוב בסנטה קלאוס,  הפעם עשוי כולו מלגו



מקרוב

ולא, זה לא קישוט ביזארי נוסף, אלא "סתם" דג למאכל, במחלקת הדגים שבקומת האוכל המדהימה שמגיע לה פוסט אחר בכלל.


הלכנו לחפש גם שוקולד למתנות 
קופסאות פח עם שוקולד לחג


בדרך עברנו ליד מחלקת העוגות שתמיד גורמת לי לדמיין אותן עשויות מלבד, ומזל שאני כבר לא בעניין



אחרי כמה שעות טובות שבילינו שם, הגיע הערב וסוף סוף יצאנו החוצה 



השנה לא נחגוג את חג המולד בגרמניה, ניסע הרחק מכאן לעבר התפוח הגדול. אבל אם חשבתי שבזכות זה אחמוק מהצרמוניה השנתית עם החמים שלי, היו שהבהירו לי שטעיתי, והערב ניסע לסוף שבוע פרה-קריסמסי אצלם. 

אז לסיום קצת תמונות מכמה כרטיסי ברכה לחג שהכינה בת ה- 6 למשפחה שכאן.  


"ישו נולד", אם הייתי מגלה לה שעשתה שגיאת כתיב, היתה זורקת את הכרטיס הפרפקציוניסטית...
חג מולד שמח, הו הו הו
ילדים בשלג

9 תגובות:

  1. איזה כייף שחזרת ואיזה כייף הפוסט תמונות האירופאי הזה,
    תודה !

    השבמחק
  2. חגיגי ביותר! סוף סוף אני רואה קצת מהקה דה וה המפורסם..
    והציורים שלה הכי!
    אחלה חוצלארץ, הבאת לי למדבר. סופש' נעים!
    הדס

    השבמחק
  3. איפה את?!? לא רואים אותך (לקרוא בצירה בבקשה), לא שומעים אותך (אותו כנ"ל), מה איתֵך???
    כיף לקרוא ולפנטז (קשות) על שלג .. וקצת חו"לולו קולולולו...
    חג שמח!

    השבמחק
  4. איזה כיף של פוסט, תודה רבה על הקפיצה הקטנה שארגנת לי לברלין
    קראתי גם לבנות וכולנו אהבנו ובדקנו כל תמונה וכל פרט
    ובכלל כיף לשמוע ממך

    השבמחק
  5. היה מענין!
    וקצת עצוב,ברור למה.

    השבמחק
  6. שמחתי שהפעם הצלחתי להתחבר בלי איומים על וירוס או משהו דומה.
    בקיץ היינו בברלין והיה כל כך חם, כעת לראות את התמונות הצבעוניות שלך והיפות עם כל השלג, על אווירת החג שם, זו ממש חגיגה לעיניים. וצדקת איזה אווירה חייבת לציין את איכות הצילום. המשיכי לעדכן, וטיול מהנה, מקווה שלא תפספסי ביקור אצל ג'ואן בסטטין איילנד ניו יורק, שלחה לי עדכון על מבצעים נהדרים לבדים שלה ועוד דברים.
    צביה

    השבמחק
  7. נהדר. כרגיל.
    עד לתפוח הגדול, הא ? לא תרצו להמשיך עוד קצת מערבה ?.....
    בטוחה שתהנו.
    מה היתי נותנת בשביל מעט שלג גם פה...
    הפוסט והצלומים עושים הרבה תיאבון להגיע לברלין ומהר.
    ויותר מכולם - הכרטיסים של הבת שלך. :-) מהממים.
    שיהיה לכם עונת שלג וחופש נעימה,
    אילת

    השבמחק
  8. או קיי, מסתבר שהייתי בקה דה ווה בתקופה הכי לא נכונה, איזה מקסים שם בקריסמס, למרות שגם במאי ריירתי על אגף השוקולדים והעוגות המדהימות.
    הדבר היחיד שקניתי שם היה סרט תחרה ורוד ומהמם.....היה יותר זול מבארץ....

    השבמחק