tag:blogger.com,1999:blog-86672406990176066652012-01-12T12:05:31.245+01:00תפירה, קראפט והגיגיםjuspanhttp://www.blogger.com/profile/16150208713973696186noreply@blogger.comBlogger151100tag:blogger.com,1999:blog-8667240699017606665.post-37978177795307632992011-02-18T00:30:00.000+01:002011-02-18T00:30:06.819+01:00

זה הולך להיות פוסט  די קצר עם מינימום תמונות, לגבי הטקסט לא מתחייבת... אפשר להגיד בשמחה שנפטרתי מפוביית המסרגות. טוב, זה לא מדויק, כי בשתי מסרגות אני עדיין לא נוגעת ולא נראה לי שזה יקרה בקרוב מחוסר עניין, והשבוע כשרצתי נלהבת לקנות מסרגת קרושה ממש עבה, קניתי בסוף בטעות בגלל האריזה הזהה איזה זוג מסרגות שמנמוכות, עגלגלות משהו ונורא משונות, שחבל שלא צילמתי כי הייתי שמחה להבין (סתם תאורטית) מה עושים

juspanhttp://www.blogger.com/profile/16150208713973696186noreply@blogger.com16tag:blogger.com,1999:blog-8667240699017606665.post-69899798390017880912011-01-23T13:33:00.001+01:002011-01-23T15:07:15.084+01:00

שוב פוסט שלא עוסק באמת ביצירה, וכרגיל באיחור לא אלגנטי, אבל לא כל יום אני נוסעת לניו יורק אז חייבת להקדיש רשומה לעיר האהובה הזו. אבל קצת לפני שהרחקנו לניו יורק בחודש שעבר, בסוף השבוע שלפני הרחקנו מעט פחות ונסענו 3 שעות לכיוון צפון גרמניה לביקור משפחתי. שם, בעיירה קטנה וציורית (דמיינו את קולה החינני של טאטיינה הופמן;-) החורף הלבן הזה כ"כ יפה, בתים קטנים מכוסים שלג כמו בלוחות השנה הקיטצ'יים שהיו

juspanhttp://www.blogger.com/profile/16150208713973696186noreply@blogger.com16tag:blogger.com,1999:blog-8667240699017606665.post-30480544154470567252010-12-17T16:32:00.002+01:002011-01-23T14:50:12.237+01:00

מסתבר שמשום מה הפידברנר ממשיך לזייף ולא שלח עדכון למייל של המנויים לפוסט האחרון, מקווה שזה יסתדר מאליו מתישהו... ולענייננו, קריסמס כמעט כאן, או כמו שהוא נקרא בגרמנית וויינאכטן  (Weihnachten, לילות קדושים מגרמנית עתיקה). כזכור התקופה הזו נקראת תקופת הציפייה, כתבתי עליה בשנה שעברה כאן. השנה לא טרחתי אפילו לאוורר את האדוונט קלנדר (הלוח עם המתנות) ממקום מחבואו הלא נודע, והגדולה הסתפקה בכזה של

juspanhttp://www.blogger.com/profile/16150208713973696186noreply@blogger.com9tag:blogger.com,1999:blog-8667240699017606665.post-28510642976667285622010-12-10T23:41:00.002+01:002010-12-11T23:31:22.571+01:00

בשבת שעברה חגגנו יומולדת 6 לגדולה, ילדת כיתה א' האהובה שלנו שגדלה כ"כ מהר. לא אלאה בפרטי ההכנות למסיבה וקיטורי ה"לא הספקתי/לא ישנתי/כאוס בבית שבוע לפני, מארגנים כושלים, וגו'" למרות שמדגדג לי. ובאמת היה שבוע מלא עצבים, כאוס בבית ומארגנים כושלים ;-) שטובים רק בלדמיין קונספט, לתכנן ולפנטז, אבל גרועים בליישם בזמן אמת ולפניו. עדיף שאדבר בגוף ראשון, כי הוא גם לא מדמיין בעצם ובטוח ש"הכל יהיה בסדר", כמו

juspanhttp://www.blogger.com/profile/16150208713973696186noreply@blogger.com16tag:blogger.com,1999:blog-8667240699017606665.post-33308974445089553612010-09-02T21:43:00.011+02:002010-09-04T12:44:48.140+02:00

אוף, איזו כותרת בנאלית ועוד באיחור משהו, אבל על הלוח בכיתה של בתי לא נכתב המשפט הנוסטלגי הזה אז לפחות כאן.תקליקו על הפליי הקטן באמצע ופתחו רמקוליםעברנו לברלין כשהיא היתה בת שנתיים וקצת, והבטחנו לעצמנו שניה לפני, באיזה מעמד מרגש על הרי ירושלים (נו, זה בנוסטלגית, בעברית זה היה בסה"כ טיול של הגן דאז לאיזור), שאת כיתה א' היא תתחיל בישראל. אז הבטחנו, אף אחד לא סיפר לי שהזמן הזה יעבור באמת בצ'יק,

juspanhttp://www.blogger.com/profile/16150208713973696186noreply@blogger.com12tag:blogger.com,1999:blog-8667240699017606665.post-13973511939273115382010-07-26T13:58:00.027+02:002010-07-29T02:09:58.386+02:00

(סליחה ממי שקיבל את העדכון הזה למייל פעמיים, זה לא אני, זה ה-feedburner האלה והתקלות שלהם, גררר) חודשים ארוכים שלא כתבתי כלום. בתקופה הזו הספקתי לעבור דירה סוף סוף, לסדר אותה בקצב נפשע כמעט (עוד יש כמה ארגזים שלא נפתחו עד היום, כבר 7 חודשים), לעצב אותה קצת, שזה החלק הכייפי כמובן, אבל רק כשמסודר. להיות בהריון ולבלות את רובו בבהייה באח הגדול2 ולתהות אם אלירז זה שם שעובר;-), לא לתפור שום כלום כמעט

juspanhttp://www.blogger.com/profile/16150208713973696186noreply@blogger.com19tag:blogger.com,1999:blog-8667240699017606665.post-27678688020303702682009-11-30T13:28:00.030+01:002010-02-02T22:16:14.761+01:00

זה לא אני, זה העולם הנוצרי ותקופת הציפייה שלו - האדוונטוס, התקופה שלפני חג המולד שהגיעה אתמול. אני גם לא ממש מחכה ומצפה לחג עצמו, כי זה אומר שאבלה אותו עם החמים שלי (שאני מקווה שלא ייקלעו לעולם לבלוג הזה וייעזרו בתרגומון של גוגל כדי להבין מה אני כותבת, כמו שכבר עשתה לי כאן איזו מישהי לא מזמן). אבל התקופה שלפני החג עצמו היא תקופה מקסימה שבה כל הרחובות וכמובן החנויות מתקשטים באורות מנצנצים,

juspanhttp://www.blogger.com/profile/16150208713973696186noreply@blogger.com9tag:blogger.com,1999:blog-8667240699017606665.post-14121576300061737402009-10-06T22:21:00.003+02:002009-10-06T22:30:03.134+02:00

סוף כל סוף סיימתי את הבובה על בגדיה. עד השבוע לא נגעתי במכונת התפירה בערך חודשיים והיה מאוד קשה לחזור לשוונג. התחלתי בתפירה ביד בקצב הצב שלי, יום אחד גזרתי ותפרתי שרוולים, יום אחד תפרתי כפתורים וכן הלאה, בשלב מסוים העפתי את כל הבלגן משולחן היצירה הנטוש שלי והדלקתי את המכונה! תכננתי כהרגלי (אני הכי טובה בלדמיין ולתכנן) לעשות לה גרדרובה רצינית, גם חגיגית וגם ויומיומית, אבל נו, אתם מתארים לכם

juspanhttp://www.blogger.com/profile/16150208713973696186noreply@blogger.com19tag:blogger.com,1999:blog-8667240699017606665.post-2046564830557763112009-09-20T21:03:00.012+02:002009-09-21T09:28:28.814+02:00

(וכנראה האחרונה;-)חזרתי לא מזמן מחלק ב' של סדנה מתישה אבל כה מוצלחת בסופו של דבר של הכנת בובת וולדורף.למזלי נרשמתי מראש כבר מזמן, ואפילו שילמתי את כל התשלום באותו מעמד למרות שלא הייתי חייבת (מי כמוני מכירה את עצמי, אלופת הביטולים ברגע האחרון מפאת עצלנות, כך שניסיתי להפחית את הסיכויים לזה). כאמור אני מצויה בתקופה שבה אני עושה הכל חוץ מליצור, וכנראה לא הייתי הולכת לסדנה בספונטניות השבוע לולא

juspanhttp://www.blogger.com/profile/16150208713973696186noreply@blogger.com20tag:blogger.com,1999:blog-8667240699017606665.post-31990282614484807442009-09-18T13:39:00.004+02:002009-09-18T13:49:41.610+02:00

אות חיים קטן ממני למי שאולי התעניין ותהה.הייתי בחופשה ארוכה שטרם נחתתי ממנה כנראה בכל הקשור ליצירה.מקווה שכבר בתחילת השנה אחזור לסורי, כי מיליון רעיונות, כוונות ובדים חדשים באמתחתי, אבל המוזה קצת ברחה (בוא נקרא לילד בשמו - עצלנות-;-)אז שנה טובה ופוריה לכולם, המון בריאות ויצירתיות.

juspanhttp://www.blogger.com/profile/16150208713973696186noreply@blogger.com6tag:blogger.com,1999:blog-8667240699017606665.post-45931090934072080972009-07-24T09:58:00.014+02:002009-07-27T13:17:33.819+02:00

ברשת העולמית נהוגה מסורת של סקירות וביקורות גזרות תפירה. כמעט על כל גזרה שנמכרת, בין אם של חברות העל בורדה, סימפליסיטי ושות' או גזרות של גל המעצבים החדשים, תוכלו למצוא ביקורת באינטרנט. יש אתרים שלמים, בעיקר אמריקאיים, שנועדו רק לזה.אז כשירות לקורא העברית ;-) אעשה כאן סקירה לתיק שתפרתי השבוע, הפרנצ'י בג של איימי באטלר.מן הסתם כהרגלי אבקר גם את עצמי ולא רק את הגברת הנכבדה באטלר וגזרתה.יש 2

juspanhttp://www.blogger.com/profile/16150208713973696186noreply@blogger.com6tag:blogger.com,1999:blog-8667240699017606665.post-73205408700435952622009-07-07T14:12:00.045+02:002009-09-22T10:40:26.994+02:00

הרומן שלי עם אוכל מדומה התחיל לפני כמה שנים, עת התעסקתי באובססיה גמורה כמה חודשים בחיי בפימו, ממנו יצרתי מינאטורות לבתי בובות בקנה מידה של 1:12, ובעיקר מינאטורות של אוכל. כי אין כמו הפימו, על המרקמים והאפקטים המיוחדים שאפשר לחלץ ממנו, בדיוק בשביל לדמות מזון. כשהתחלתי לתפור, די מהר נדלקתי כמובן על האוכל התפור מלבד, הפעם לא מינאטורי והרבה פחות ריאליסטי, אבל שריטה דומה. לכבוד פורים אחד תפרתי

juspanhttp://www.blogger.com/profile/16150208713973696186noreply@blogger.com10tag:blogger.com,1999:blog-8667240699017606665.post-63661492977412726852009-06-30T09:52:00.006+02:002009-07-02T15:02:51.054+02:00

אני אוהבת כריות נוי (איזה מושג דודתי). עם השנים נהגתי ללקט לי מכל מיני מקומות כל מיני כריות חמודות שאין בינן שום קשר, אבל הן תמיד מצאו את דרכן מחוץ לסלוני אחרי תקופה.כשהתחלתי לתפור הכנתי לי מדי פעם כרית, ואז הבנתי שאיכשהו כמעט כמו בכל מה שאני תופרת, אני נוטה אוטומטית גם בלי להתכוון ליצור דברים שמיועדים יותר לילדים, או יותר נכון - לילדות. זה לא חייב כמובן להיות עשוי מבד שמיועד מראש לילדים, אבל גם

juspanhttp://www.blogger.com/profile/16150208713973696186noreply@blogger.com12tag:blogger.com,1999:blog-8667240699017606665.post-64172445683949270422009-06-28T11:53:00.004+02:002009-07-01T11:51:48.260+02:00

אחרי שנתיים שאני מתמידה להפתעתי בתחביב התפירה, הבנתי שאני חייבת להיות קצת יותר פרקטית ולרכוש לי עזרים טקטיים, או יותר מדויק - לדעת להשתמש באביזרים הנכונים שחלקם נרכשו זה מכבר ומי זוכר איפה הונחו, חלקם מפחידים אותי וכדאי להתחיל להתמודד, וחלקם סתם עושים לי את המוות למרות אלפי ניסיונות, והגיע הזמן לקבל הדרכה מעשית ממישהו מיומן. אבל זה בהמשך.מאיפה אתחיל? קודם כל, נעים מאוד, אני ג'וסי ואני האדם

juspanhttp://www.blogger.com/profile/16150208713973696186noreply@blogger.com3tag:blogger.com,1999:blog-8667240699017606665.post-10710600902630609742009-02-03T17:32:00.001+01:002009-09-24T12:09:40.156+02:00

פרויקטים שצריך לסיים או להתחיל: 1. פוף גדול – רק לדחוף עוד חצי קילו מילוי בערך ותך נסתר. (מחכה לחבילה) לעשות עוד פוף קטן. 2. שמיכת טלאים צבעונית - רק לסיים את הכריכה בסרט אלכסון (מחכה ל- foot מאמריקה) 3. כרית פרח – לגמור לגזור ת'מאה החלקים. הבעיה שצריך עוד יארד בד תואם כלשהו, עוד הזמנה... נחכה קצת. צריך גם למצוא 2 כפתורים גדולים עם שאנק, 6.35 ס"מ, אולי אעשה לבד מפימו? ממילא מכוסים, הבעיה

juspanhttp://www.blogger.com/profile/16150208713973696186noreply@blogger.com2